|
התורה בפרשה מבהירה לנו את חשיבות היושר והצדק בעולם ואת העונש המגיע לאנשים הרשעים או לעם שלם, המתנהג בניגוד לאנושיות תקינה
למאמר המלא...
|
|
אחת המצוות החשובות ביהדות היא "הכרת הטוב". תכונה מהותית זו, הנלמדת בפרשתנו אף טרם קבלת תורה בהר סיני, היא מהמידות החשובות שבאדם,.
למאמר המלא...
|
|
"שמור את יום השבת לקדשו, כאשר צווך ה' אלוקיך...וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים..." (דברים ה'/יב',טו').
קיים הבדל מהותי בין "עשרת הדיברות" המוזכרים בפרשת "יתרו" בחומש "שמות" לבין החזרה עליהם בפרשתנו, פרשת "ואתחנן" בחומש דברים, בעיקר ב"מצוות השבת".
למאמר המלא...
|
|
"מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק, תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם. לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל, לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן. בְּכָל עֵת אֹהֵב הָרֵעַ, וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד. אָדָם חֲסַר לֵב תּוֹקֵעַ כָּף, עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ. אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה, מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מְבַקֶּשׁ שָׁבֶר". (משלי י"ז/טו')
למאמר המלא...
|
|
המרכזים להעמקת הזהות היהודית - "החוויה היהודית" פועלים בבתי ספר ממלכתיים, יסודיים ועל יסודיים, בפיקוח האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך ובאישור "ועדת שנהר".
למאמר המלא...
|
|
"ויאמר (משה) הראני נא את כבודך. ויאמר (ה') אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך, וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם" (שמות ל"ג/יח'-יט').
בהתחנן משה אל ה' כי יסלח לעם ישראל על חטא העגל, הזכיר לפניו זכות אבות: "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך..."
למאמר המלא...
|
|
רש"י מסביר את הביטוי "להעלות נר תמיד": "מדליק עד שתהא השלהבת עולה מאליה". מבהיר הרש"ר הירש שתפקיד ה"כהן ההדיוט" מדגיש מצב של תלות תמידית. מכאן אזהרה למורים ולתלמידים שישהו אלה אצל אלה בסבלנות ובא
למאמר המלא...
|
|
"וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים" (שמות א'/יז').
פרשת "שמות" מתארת ימים אפלים של בני ישראל במצרים בטרם היותם עם מגובש - הם סובלים מסכת ייסורים והשפלה מהעם המצרי.
למאמר המלא...
|
|
הפסוק הראשון בפרשת "וזאת הברכה" מגדיר את משה כ"איש האלוקים". בפעם היחידה בתורה נקרא משה "איש האלוקים", באשר כל דברי משה בתורתנו, נאמרו על פי הקב"ה.
למאמר המלא...
|
|
"מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ, וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן. יַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם, כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו". (משלי י'/כד'-כו')
למאמר המלא...
|